<h1>ראבי"ה סימן תרכ"ג</h1>
<h2>דף טז.</h2>
החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה. אמר רב הונא לא שנו אלא שאין שם חלל טפח במשך שבעה אבל אם יש שם חלל טפח במשך שבעה הרי זו סוכה. והכי הילכתא, דליכא מאן דפליג. ודקדקו רבותי שאם חטט ארבע אמות ממקום שלא הניח חלל דאף אילו שהניח בה[ם] מיפסלי, דהוי ליה סכך פסול ופוסל בארבע אמות אפילו מן הצד. והאי דנקט רב הונא במשך שבעה לאו משום לאכשורי אף במקום שלא הניח מאחר שהניח כשיעור הכשר סוכה, אלא להכי נקט שיעור סוכה קטנה דבציר מ[הכי] לא מהני ליה אפילו במקום שהניח. ומה שחטט יותר סכך פסול הוא. ואם הגדיש גדול ולא הניח חלל טפח אלא כשיעור זה [ה]משך ושוב חטט הרבה ועשה סוכה גדולה אינו נראה שתהא כשירה כולה על ידי משך שבעה, דלא דיינינן לה כפסל היוצא מן הסוכה, [ד]הא לא מימשכה חדא דופן בהדיה.
